משנה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּצַּלּוּ וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִים וּבִקְפִיפָה מִצְרִית. נוֹתְנִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל וְעוֹשִׂין יֵינוֹמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת בַּכּוֹס וּבְיוֹם טוֹב בַּלָּגִין וּבַמּוֹעֵד בֶּחָבִית. רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
אין כוברין את התבן בכברה וכן לא יתננו במקום הגבוה בשביל שירד המוץ מן השבולת דהוי מרקד אבל נוטל הוא אותו בכברה ונותן לתוך האבוס לפני הבהמה ואף על פי שמתוך כך המוץ נופל הוא שאין מתכוין הוא ומותר:
אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה והפסולת נופל מאליו ובנוסחא הבבלי לתוך הכברה ולתוך הכלכלה:
אין שורין את הכרשינין. במים כדי להציף הפסולת ולא שפין אותן ביד להסיר הפסולת דהוי תולדה דבורר ובגמרא הכא קאמר דשף ביד הוי משום דש:
אבל נותנה לתוך החומץ. שאין דרך לעשות כן בחול:
מתני' אין שורין את החלתית בפושרין. קורט חלתית לאזויירה בלע''ז והוא חמה מאוד ובארצות הקרים ביותר שורין אותה ואוכלין ואין שורין אותה בשבת דהוה עובדא דחול ומתני' דנקט פורשין יחידאה היא וכר' יוסי דברייתא והלכה שאין שורין אותה לא בפושרין ולא בצונן:
מתני' נותנין מים על גבי שמרים. בשבת בשביל שיצלו דכשנותן המים על השמרים שנשארו בחבית עושין אותן צלולין ויכול לקלוט מלמעלה ולשתותן מפני שנקלט בהן טעם יין ואין בזה משום בורר:
ומסננין את היין. שאין בו שמרים והן צוללין ורוצה לסננן כדי שיהו צלולים ביותר או מפני הקסמים שיש בו מיתר לסננן בסודרין ובכפיפה מצרית ובלבד שלא יעשה גומא בתוך הסודר בפי הכלי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת:
נותנין ביצה במסננת של חרדל. שדרך ליתן ביצה טרופה לתוך דבר עכור כדי שיצליל:
ועושין יינומלין בשבת. שמערבין יין בדבש ופלפלין בשבת בכוס. ולא יותר וביו''ט בלגין שהוא גדול מכוס ובמועד בחבית:
הכל לפי האורחין שיש לו. והלכה כת''ק שעושין אנומלין בשבת כפי מה שהם רוצים:
רִבִּי זְעִירָה רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הַמְשַׁמֵּר חַייָב מִשּׁוּם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא מִשׁוּם מְרַקֵּיד. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוֹנָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָֽמְרִין. יְאוּת אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּמַה הַמְרַקֵּד קֶמַח לְמַטָּן וְסוֹלֵת לְמַעֲלָן. 91a אַף הַמְשַׁמֵּר יַיִן לְמַטָּן וּשְׁמָרִים לְמַעֲלָן. וְלֹא הֲוִינָן אָֽמְרִין כְּלוּם. לָמָּה. שֶׁהוּתָר מִכְּלָל בְּרֵירָה הוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר. הוּתָּר מִכְּלָל בְּרֵירָה בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי. הוּתָר מִכְּלָל שִׁימּוּר נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְּיוֹם טוֹב׃ וְלֹא הוּתָר מִכְּלָל הַרְקָדָה. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרוֹקֶה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אֵין שׁוֹנִין אֶת הַקֶּמַח אֲבָל מַרְקִידִין לַאֲחוֹרֵי נָפָה. אִין תֵּימַר. מִשּׁוּם מְרַקֵּיד הוּא. יְהֵא אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּדְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ הִתִּירוּ. בְּעַייָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לְשַׁנּוֹת קֶמַח לַאֲחוֹרֵי הַנָּפָה כְּרַבָּנִן.
Pnei Moshe (non traduit)
יינומלין. ומפרש ר' יוחנן יין ודבש יפלפלין:
הלכה: נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים כו'. רִבִּי בָּא בְשִֵׁם רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִין חֵיק. בְּעָייָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לְכַפּוֹתָן וְנַעֲשִׂית חֵיק מֵאֵילֶיהָ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מַטֶּה אוֹתָהּ עַל צִידָּהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַשַּׁבָּת כְּשֶׁעוֹשֶׂה בַחוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
בעיא דא מילתא לבני הישיבה מהו לכפותן להסודרין ונעשית התיק מאליה כלומר אם כופף אותן בתחלה קודם שנותן אותן על גב הכלי כדי לסנן בהן דזה כנעשה התיק מאליו:
אמר ר' מתניה מטה אותה על צדה. להסודר ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול ולהטות על צדה הוא דאין חוששין אבל כשכופף את הסודר הוי עובדא דחול:
גמ' ר' בא וכו' ובלבד שלא יעשה אותה כמין תיק. כמו תיק כדרך שעושין בסודרין כמין גומא אם רוצה לסננן בהן וכדפרישית במתני':
כֵּינִי מַתְנִיתָה. מְפָֽרְדִין בֵּיצָה בִּמְסַנֶּנֶת שֶׁלְחַרְדָּל. גּוּשׁ שֶׁלְחַרְדָּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מְמָעֵךְ בְּיָד אֲבָל לֹא בְכֶלִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ כֵּן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְמָעֵךְ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חזקיה וכו'. כלומר אע''פ פסק ר' יוחנן כרביה ר' ינאי שממעך בין ביד בין בכלי:
ר' יוחנן בשם ר' ינאי ממעך בין ביד בין בכלי דקסבר דלא הוי עובדא דחול ושאל ר' יוחנן לרביה ר' ינאי והלא הכלבים אין עושין אותה כן. כלומר אפי' אלו שנוהגין כמנהג הכלבים ואינך מקפידין על דבר מאום אפי' כן אין עושין למעך ביד אלא בכלי וא''כ כשממעך בשבת בכלי עובדא דחול הויא:
ממעך ביד אבל לא בכלי. שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:
גוש של חרדל. שנעשה כמין גוש אחד ורוצה למעכו לפרדו:
כיני מתני' מפרדין וכו'. הא דקתני נותנין ביצה כן צריך לפרש שמותר לפרד ולערב איתה במסננת של חרדל כדי שיצלול דאי בנתינת ביצה לחודה מאי קמ''ל:
וְעוֹשִׂין יֵינוּמֵילִין בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יַיִן וּדְבַשׁ וּפִילְפְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
יינומלין. ומפרש ר' יוחנן יין ודבש יפלפלין:
משנה: אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין אֲבָל נוֹתְנָהּ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ. אֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה וְלֹא יִתְּנֶנּוּ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ אֲבָל נוֹטֵל בַכְּבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס׃
Pnei Moshe (non traduit)
אין כוברין את התבן בכברה וכן לא יתננו במקום הגבוה בשביל שירד המוץ מן השבולת דהוי מרקד אבל נוטל הוא אותו בכברה ונותן לתוך האבוס לפני הבהמה ואף על פי שמתוך כך המוץ נופל הוא שאין מתכוין הוא ומותר:
אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה והפסולת נופל מאליו ובנוסחא הבבלי לתוך הכברה ולתוך הכלכלה:
אין שורין את הכרשינין. במים כדי להציף הפסולת ולא שפין אותן ביד להסיר הפסולת דהוי תולדה דבורר ובגמרא הכא קאמר דשף ביד הוי משום דש:
אבל נותנה לתוך החומץ. שאין דרך לעשות כן בחול:
מתני' אין שורין את החלתית בפושרין. קורט חלתית לאזויירה בלע''ז והוא חמה מאוד ובארצות הקרים ביותר שורין אותה ואוכלין ואין שורין אותה בשבת דהוה עובדא דחול ומתני' דנקט פורשין יחידאה היא וכר' יוסי דברייתא והלכה שאין שורין אותה לא בפושרין ולא בצונן:
מתני' נותנין מים על גבי שמרים. בשבת בשביל שיצלו דכשנותן המים על השמרים שנשארו בחבית עושין אותן צלולין ויכול לקלוט מלמעלה ולשתותן מפני שנקלט בהן טעם יין ואין בזה משום בורר:
ומסננין את היין. שאין בו שמרים והן צוללין ורוצה לסננן כדי שיהו צלולים ביותר או מפני הקסמים שיש בו מיתר לסננן בסודרין ובכפיפה מצרית ובלבד שלא יעשה גומא בתוך הסודר בפי הכלי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לשמר במשמרת:
נותנין ביצה במסננת של חרדל. שדרך ליתן ביצה טרופה לתוך דבר עכור כדי שיצליל:
ועושין יינומלין בשבת. שמערבין יין בדבש ופלפלין בשבת בכוס. ולא יותר וביו''ט בלגין שהוא גדול מכוס ובמועד בחבית:
הכל לפי האורחין שיש לו. והלכה כת''ק שעושין אנומלין בשבת כפי מה שהם רוצים:
הלכה: הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּיטָּה. מַתְנִיתָה בְּשֶׁלֹּא יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אִם יָשַׁן עָלָיו מֵאֶתְמוֹל כְּגוּפוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. רִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִין. מָהוּ שֶׁיְּנַעְנְעֶנּוּ דֶּרֶךְ אֲצִילֵי יָדָיו. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. קְרוֹחַ קְרִיחָה קִפּוּחַ קַפִּיחָה שְׁפוֹךְ צְנִינִים עַל מָאן דעדי לֵיהּ. נְפַל בֵּיתֵיהּ עַל מָאן דרויה עֲלֵיהּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הָדֵין דִּין לְעָנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שהפטם מוחר הרעי אוכל. כלומר אינו משגיח ואוכל אף מותר הרעי ושלא יקוץ מתוך כך במאכלו:
בעיא דא מילתא. לבני הישיבה מהו וכו' ולאו מתניתא הוא וכו' ומאי קא מיבעיא להו. ומשני משום דאיכא למימר מתני' במין במינו איירי נוטלין מלפני השור ונותנין לפני הפרה וכן כיוצא בזה ומה דצריכא ומספקא להו מין בשאינו מינו מהו אם נוטלין מלפני השור ונותנין לפני החמור:
תני. בברייתא נוטל אדם מלפני החמור דלית ליה רירי ונותן לפני פרה אבל איפכא לא וכן מלפני בהמה שפיה רע. והיינו הך שהחמור פיו רע לענין שאינו מדקדק במאכלו ואוכל אף קוצים וברקנים ונותן לפני בהמה שפיה יפה וזו היא הפרה שמדקדקת במאכלה:
גמ' מתני'. דאסור לטלטלו בשלא ישן עליו מאתמול וכו' כגופו הוא כלומר מותר לטלטלו ולנענע בידו כמו בגופו:
ראשונים היו שואלין. אם בגופו דנקט במתני' דוקא הוא או לא ומהו לנענעו דרך אצילי ידיו שהוא ג''כ טלטול כלאחר יד או בגופו דווקא:
אמר ר' ינאי קרוח קרוחה וכו'. משלי הדיוט הן שאומרים קרוח למי שהוא כבר מוקרח במקצת וקפוח למי שכבר מוקפח וכן שפוך מים צוננים על מי שכבר עברו עליו צוננין. ונפול ביתא על מי שכבר רביע ליה בנפילה וכן הוא הדבר הזה שדקדקו הראשונים. לפי שראו שהתירו לנענעו בגופו הוסיפו עוד לומר שאפשר שאף באצילי ידיו מותר:
תני ר' חייה הדין דין לעני. כמו לעייני כלומר דין הזה ששאלו הראשונים צריך לעיין בו ומל' לעין באורייתא הוא וסיומא דמילתיה דר' ינאי הוא דכן תני ר' חייה שיש לעיין בו משום דמשמע דדוקא בגופו הוא שהתירו שאם באת להתיר באצילי ידיו אתי לטלטולי בידיו:
לא שנו אלא בפושרין הוא דאסור הא בצונן מותר ור' יוחנן בשם ר' ינאי קאמר שאפי' בצונן אסור והקשה לו ר' יוחנן לר' ינאי רביה והא אנן לא שנו במתני' אלא בפושרין ואלא על חנם יגענו לשנות כן בתמיה:
גמ' אמר רבי מנא כיני מתני'. הא דקתני אבל נותנה לתוך החומץ כן צריך לפרש שנותנה לפניו לתוך החומץ כלומר כדי לאכול מיד ולא שישרה אותה בתוך החומץ:
משנה: הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְיָדוֹ אֲבָל מְנַעֲנְעוֹ בְגוּפוֹ אִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים מַתִּירִין אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין לֹא יִגַּע בּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה מוּתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַתִּיר אֶת כֵּלָּיוֹ וְשׁוֹמְטָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' גורפין. את המאכל שבאבוס מלפני שור הפטם שמפטמין אותו כדי שלא יתערב בו דבר מאוס ומסלקין לצדדין מפני הרעי שלא יתערב במאכלו דברי ר' דוסא ולא התיר רבי דוסא לגרוף אלא באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע מודה שאסור משום אשווי גומות וחכמים אוסרין אף באבוס של כלי גזירה שמא יבא לידי אשווי גומות וכן אין מסלקין לצדדין והלכה כחכמים. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. ודוקא מלפני החמור וליתן לפני השיר. אבל איפכא לא מפני שהשור מטנף ברירים מפיו את המאכל ואין ראוי למאכל לבהמה אחרת:
מתני' הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו. מפני שאסור לטלטלו אבל מנענעו בגופו בכתפיו דטלטול מן הצד היא ולאו שמיה טלטול:
אם היה מאכל בהמה. מותר לטלטלו וכן אם היה עליו כר או סדין מותר לנענע בידו מפני שנעשה כמי ששכב עליו מבעוד יום דאז לעולם מותר לטלטלו:
מכבש של בעלי בתים. שמשימין בו הבגדים לכבשן כדי להחליקן מתירין אותן ליטול מהן הבגדים בשבת אבל לא כובשין בתוכו שהוא לצורך חול:
ושל כובסין לא יגע בו. כלל משום שהכובסין מקפידין עליו שלא יתקלקל והוי מוקצה מחמת חסרון כיס:
ר' יהודה אומר אם היה מותר. המכבש מע''ש מתיר את כליו ושומטן ממנו בשבת ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וכו'. מִפְּנֵי שֶׁהַפְּטָם מוֹתִיר הָרֹעֵי אוֹכֶל. בְּעָיָא דָא מִילְּתָא. מָהוּ לִיטּוֹל מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְלִיתֵּן לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת: מַתְנִיתָה מִין בְּמִינוֹ. צְרִיכָה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תַּנֵּי. נוֹטֵל אָדָם מִלִּפְנֵי הַחֲמוֹר וְנוֹתֵן לִפְנֵי פָרָה. מִלִּפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע וְנוֹתֵן לִפְנֵי בְהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שהפטם מוחר הרעי אוכל. כלומר אינו משגיח ואוכל אף מותר הרעי ושלא יקוץ מתוך כך במאכלו:
בעיא דא מילתא. לבני הישיבה מהו וכו' ולאו מתניתא הוא וכו' ומאי קא מיבעיא להו. ומשני משום דאיכא למימר מתני' במין במינו איירי נוטלין מלפני השור ונותנין לפני הפרה וכן כיוצא בזה ומה דצריכא ומספקא להו מין בשאינו מינו מהו אם נוטלין מלפני השור ונותנין לפני החמור:
תני. בברייתא נוטל אדם מלפני החמור דלית ליה רירי ונותן לפני פרה אבל איפכא לא וכן מלפני בהמה שפיה רע. והיינו הך שהחמור פיו רע לענין שאינו מדקדק במאכלו ואוכל אף קוצים וברקנים ונותן לפני בהמה שפיה יפה וזו היא הפרה שמדקדקת במאכלה:
גמ' מתני'. דאסור לטלטלו בשלא ישן עליו מאתמול וכו' כגופו הוא כלומר מותר לטלטלו ולנענע בידו כמו בגופו:
ראשונים היו שואלין. אם בגופו דנקט במתני' דוקא הוא או לא ומהו לנענעו דרך אצילי ידיו שהוא ג''כ טלטול כלאחר יד או בגופו דווקא:
אמר ר' ינאי קרוח קרוחה וכו'. משלי הדיוט הן שאומרים קרוח למי שהוא כבר מוקרח במקצת וקפוח למי שכבר מוקפח וכן שפוך מים צוננים על מי שכבר עברו עליו צוננין. ונפול ביתא על מי שכבר רביע ליה בנפילה וכן הוא הדבר הזה שדקדקו הראשונים. לפי שראו שהתירו לנענעו בגופו הוסיפו עוד לומר שאפשר שאף באצילי ידיו מותר:
תני ר' חייה הדין דין לעני. כמו לעייני כלומר דין הזה ששאלו הראשונים צריך לעיין בו ומל' לעין באורייתא הוא וסיומא דמילתיה דר' ינאי הוא דכן תני ר' חייה שיש לעיין בו משום דמשמע דדוקא בגופו הוא שהתירו שאם באת להתיר באצילי ידיו אתי לטלטולי בידיו:
לא שנו אלא בפושרין הוא דאסור הא בצונן מותר ור' יוחנן בשם ר' ינאי קאמר שאפי' בצונן אסור והקשה לו ר' יוחנן לר' ינאי רביה והא אנן לא שנו במתני' אלא בפושרין ואלא על חנם יגענו לשנות כן בתמיה:
גמ' אמר רבי מנא כיני מתני'. הא דקתני אבל נותנה לתוך החומץ כן צריך לפרש שנותנה לפניו לתוך החומץ כלומר כדי לאכול מיד ולא שישרה אותה בתוך החומץ:
משנה: גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם וּמְסַלְּקִין לַצְּדָדִין מִפְּנֵי הָרֵיעִי דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בַּשַּׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' גורפין. את המאכל שבאבוס מלפני שור הפטם שמפטמין אותו כדי שלא יתערב בו דבר מאוס ומסלקין לצדדין מפני הרעי שלא יתערב במאכלו דברי ר' דוסא ולא התיר רבי דוסא לגרוף אלא באבוס של כלי אבל באבוס של קרקע מודה שאסור משום אשווי גומות וחכמים אוסרין אף באבוס של כלי גזירה שמא יבא לידי אשווי גומות וכן אין מסלקין לצדדין והלכה כחכמים. נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת. ודוקא מלפני החמור וליתן לפני השיר. אבל איפכא לא מפני שהשור מטנף ברירים מפיו את המאכל ואין ראוי למאכל לבהמה אחרת:
מתני' הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו. מפני שאסור לטלטלו אבל מנענעו בגופו בכתפיו דטלטול מן הצד היא ולאו שמיה טלטול:
אם היה מאכל בהמה. מותר לטלטלו וכן אם היה עליו כר או סדין מותר לנענע בידו מפני שנעשה כמי ששכב עליו מבעוד יום דאז לעולם מותר לטלטלו:
מכבש של בעלי בתים. שמשימין בו הבגדים לכבשן כדי להחליקן מתירין אותן ליטול מהן הבגדים בשבת אבל לא כובשין בתוכו שהוא לצורך חול:
ושל כובסין לא יגע בו. כלל משום שהכובסין מקפידין עליו שלא יתקלקל והוי מוקצה מחמת חסרון כיס:
ר' יהודה אומר אם היה מותר. המכבש מע''ש מתיר את כליו ושומטן ממנו בשבת ואין הלכה כר' יהודה:
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. וְאֵין שָׁפִין אוֹתָן. מִשּׁוּם דָּשׁ. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה וְלֹא יִתְּנֶנָּהּ בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ. מִשּׁוּם מְרַקֵּיד.
Pnei Moshe (non traduit)
אין שורין וכו'. כדפרישית במתני':
רַב הוּנָא אָמַר. מֵי חִילְתִּית מוּתָּר לִשְׁתּוֹתָהּ בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. חִילְתִּית עַצְמָהּ מַיֲכָל בְּרִיאִים (הוּא) [הִיא]. רַב הוּנָא אָמַר. מָאן דַּאֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינֵּיהּ מִסְתַּכֵּן וְעוֹרוֹ נֶחֱלַץ. רִבִּי בָּא אֲכַל מַתְקַל זוּזָא מִינָּהּ וּפְרַשׁ לִנְהָרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ופרש לנהרא. פירש מיד לירד להנהר להתקרר:
מאן דאכל משקל זוז מינה מסתכן ועורו נחלץ ממנו מחמת חמימותה ולפיכך קאמר רב הונא מי חלתית:
מי חלתית מותר לשתותה בשבת. המים שנשרית בהן מאתמול ולא מיחזי כרפואה. שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא ואוכלין אף עצמה בשבת דכל שהוא מאכל בריאים אין חוששין משום רפואה:
הלכה: אָמַר רִבִּי מָנָא. כֵּינִי מַתְנִיתָה. אֲבָל נוֹתְנָהּ לְפָנָיו לְתוֹךְ הַחוֹמֶץ. רַב הוּנָא אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. הָא בְצוֹנִין מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ בְצוֹנִין אָסוּר. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְפוֹשְׁרִין. אֶלָּא 91b עַל חִנָּם יָגַעְנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שהפטם מוחר הרעי אוכל. כלומר אינו משגיח ואוכל אף מותר הרעי ושלא יקוץ מתוך כך במאכלו:
בעיא דא מילתא. לבני הישיבה מהו וכו' ולאו מתניתא הוא וכו' ומאי קא מיבעיא להו. ומשני משום דאיכא למימר מתני' במין במינו איירי נוטלין מלפני השור ונותנין לפני הפרה וכן כיוצא בזה ומה דצריכא ומספקא להו מין בשאינו מינו מהו אם נוטלין מלפני השור ונותנין לפני החמור:
תני. בברייתא נוטל אדם מלפני החמור דלית ליה רירי ונותן לפני פרה אבל איפכא לא וכן מלפני בהמה שפיה רע. והיינו הך שהחמור פיו רע לענין שאינו מדקדק במאכלו ואוכל אף קוצים וברקנים ונותן לפני בהמה שפיה יפה וזו היא הפרה שמדקדקת במאכלה:
גמ' מתני'. דאסור לטלטלו בשלא ישן עליו מאתמול וכו' כגופו הוא כלומר מותר לטלטלו ולנענע בידו כמו בגופו:
ראשונים היו שואלין. אם בגופו דנקט במתני' דוקא הוא או לא ומהו לנענעו דרך אצילי ידיו שהוא ג''כ טלטול כלאחר יד או בגופו דווקא:
אמר ר' ינאי קרוח קרוחה וכו'. משלי הדיוט הן שאומרים קרוח למי שהוא כבר מוקרח במקצת וקפוח למי שכבר מוקפח וכן שפוך מים צוננים על מי שכבר עברו עליו צוננין. ונפול ביתא על מי שכבר רביע ליה בנפילה וכן הוא הדבר הזה שדקדקו הראשונים. לפי שראו שהתירו לנענעו בגופו הוסיפו עוד לומר שאפשר שאף באצילי ידיו מותר:
תני ר' חייה הדין דין לעני. כמו לעייני כלומר דין הזה ששאלו הראשונים צריך לעיין בו ומל' לעין באורייתא הוא וסיומא דמילתיה דר' ינאי הוא דכן תני ר' חייה שיש לעיין בו משום דמשמע דדוקא בגופו הוא שהתירו שאם באת להתיר באצילי ידיו אתי לטלטולי בידיו:
לא שנו אלא בפושרין הוא דאסור הא בצונן מותר ור' יוחנן בשם ר' ינאי קאמר שאפי' בצונן אסור והקשה לו ר' יוחנן לר' ינאי רביה והא אנן לא שנו במתני' אלא בפושרין ואלא על חנם יגענו לשנות כן בתמיה:
גמ' אמר רבי מנא כיני מתני'. הא דקתני אבל נותנה לתוך החומץ כן צריך לפרש שנותנה לפניו לתוך החומץ כלומר כדי לאכול מיד ולא שישרה אותה בתוך החומץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source